פרסום זה מוגש תחת:

דגשי דף הבית, מדגישים,
ראיונות כמו גם טורים

פרנהייט 451

מאת רוג’ר אש

מדי פעם, אני מקבל את התחושה שהקומיקס מתקבל על ידי האוכלוסייה הכללית לא רק לילדים. אכן הם יכולים להיות לילדים, עם זאת הם יכולים להיות גם לבני נוער כמו גם למבוגרים, ממש כמו כל סוג של אמנות. כמו כן, בדקתי משהו כמו המאמר הקצר הזה על Slate של שרה בוקסר, כמו גם להכיר בכך שאנשים מסוימים, קומיקס תמיד יהיה תחום של ילדים כמו גם אלה שלא יכולים לבדוק ספרים “אמיתיים”.

מישהו, אני מאמין לניל גיימן עם זאת אני עלול לטעות, כאשר נאמר במשהו להשפעה זו כאשר מסביר את השקפתם של אנשים מסוימים על קומיקס: מילים יכולות להיות אמנות. תמונות יכולות להיות אמנות. עם זאת שילוב של השניים מיועד רק לילדים. אחרי שקראה את הערותיה על העיבוד הקומי האחרון של פרנהייט 451 של ריי ברדברי על ידי ברדברי כמו גם האמן טים המילטון, אני מאמין שגב ‘בוקסר ככל הנראה מרגישה שיטה זו גם לגבי קומיקס. עם זאת הייתי קובע כי ספרים כמו מאוס של ארט ספייגלמן, האם אייזנר הוא חוזה עם אלוהים כמו גם שדרת טפטסי, כמו גם האזור ללא סיכון של ג’ו סאקו גורזדה מסוגלים להביא את זוועות המלחמה, חיי הדירה, כמו גם את המצב האנושי ברבותיו מתפתח בשיטה שמילים או תמונות בכוחות עצמן מעולם לא יכלו. לספר סיפור כקומיקס היא שיטה תקפה לספר סיפור כמו מאמר רומן, סרט או מגזינים.

אחת הטענות העיקריות שלה במאמר הקצר היא שהקומיקס מראים את “ההפחתה” של הספרות שברדברי דיבר עליה בפרנהייט 451 כמו גם התאמת הסיפור לסוג הקומי הוא אירוני בקיצוניות. זה למרות האמת ההיא שברדברי הוא, כפי שהיא מציינת, חובב קומיקס כמו גם חיבר את ההסתגלות בעצמו. הייתי מאמין שהוא לא מרגיש את אותה השיטה בדיוק, כמו הרבה מהמאמר הקצר נראה שהיא מתווכחת עם ברדברי, שלא שם כדי להגן על עצמו.

ואז היא מלחמת זאת לאחר ציטוט ארוך מהספר שדנה בדיוק באופן התפשטות הספרות:

“נשמע כמו האינטרנט, לא? מאמרי חדשות בסופו של דבר היו בלוגים, בלוגים בסופו של דבר היו ציוצים. ”

אז על ידי הלחנה על זה באינטרנט, האם היא לא עושה בדיוק את אותו הדבר שהיא לוקחת את הקומיקס, כמו גם את ברדברי עצמו, למשימה עבורו? אני שואל אם היא תפסה את האירוניה שם?

כמו כן, אחת הנקודות של ברדברי בספר (כפי שאני זכור זאת) היא שאנשים הפסיקו לרצות להאמין בעצמם. זה היה האסון האמיתי בספר. אנשים הפסיקו לשלם עניין על מה שהיה בספרים כמו גם אחרים רצו שאחרים יגידו להם במה להאמין כמו בדיוק איך להרגיש. נראה כי נקודה זו חסרה מהיצירה.

אני מאמין שקומיקס הם צורת אמנות מדהימה שיכולה לספר כל סוג של סיפור שהמפתח משמח. ריי ברדברי הוא אחד מחברי הפאפורט שלי. כמו גם במאמר שלה, גב ‘בוקסר טומטמת בשניהם כמו גם אני מודה שהיא לחץ על הכפתורים שלי. בשורה התחתונה, המאמר הקצר של גב ‘בוקסר הוא קטע נקודת מבט, כמו גם אחד שאני לא מסכים איתו.

מה אתה חושב? כל מה שתרצה להוסיף לדיון?

לִרְכּוֹשׁ:

פרנהייט 451 SC

פרנהייט 451 HC