פרסום זה מוגש תחת:

דגשי דף הבית, מדגישים,
ראיונות כמו גם טורים,
הערכות מוצרים

וויין מרקלי

מאת וויין מרקלי

קומיקס Revue

האם הבנת שאחד מאוספי הקומיקס או הקומיקס הארוכים ביותר שפרסמה זה עתה את הבעיה ה -394 שלהם כמו גם מפרסמת בעקביות למעלה משלושים שנה? האם הבנת שגרמתי למגזין הזה פעמים רבות במהלך השנים בבלוג הזה? האם הבנת שאף אחד לא רוכש את המגזין הזה כמו שהוא הופך אותי למצער כל כך שאנשים רבים כל כך מפספסים את האוסף הגדול הזה של אמנות כמו גם סיפור סיפורים כל חודש אחר? האם הבנת שמגזין זה נקרא קומיקס Revue כמו גם הוא מדפיס מחדש מגוון רחב של כמה מהרצועות הגדולות ביותר בעיתונים אי פעם? ובכן, הם עושים כמו גם כל חודש אחר זה תענוג לקרוא. מדי חודש ישנם סיפורים הכוללים דמויות מגוונות כמו בוז סוייר מאת רוי קריין, Alley Oop מאת V.T. המלין, הפנטום של לי פאלק כמו גם סירי, מנדרייק את הקוסם על ידי לי פאלק כמו גם פיל דייוויס, קייסי רוגגלס מאת וורן טופטס, פלאש גורדון, קראזי קאט, טרזן, ריק אושיי מאת סטן לינד, וכן יותר. ישנם 128 עמודים של בידור ביתי שנארזים בכל בעיה, כמו גם כמעט כל אחד מהסיפורים שהודפסו מחדש מדי חודש הם גדולים או טובים בהרבה מכל סוג של קומיקס חודשי שתוכלו לקנות. אני מבין לא משנה כמה אני מתלהב על המגזין הזה ביותר, לא הכל, תמשיך להתעלם ממנו, אז האמנתי שאקח שיטה אחרת עם הבלוג הזה כמו גם להציע אוספים של הרצועות המופיעים בזה מגזין של מפרסמים אחרים, כך שאם הסגנון ההסדרתי של קומיקס Revue מכניס אותך, אולי נתח גדול של הרצועות הללו בישיבה אחת עשוי להקסים לך. אגב, ב- Comics Revue הם מנהלים תערובת של סיפורים כוללים (שמסתובבים מבעיה לבעיה) בנוסף להסדרת סיפורים במספר סוגיות.

קייסי רוגגלס

קייסי רוגגלס היה רצועת עיתון על מרשל ארה”ב במערב הפרוע. זה רץ בין השנים 1949 עד 1955 כמו גם על ידי אחד האמנים המוערכים בכל הזמנים, וורן טופטס. בעיתונות הקומיקס המסורתית יש אוסף כריכה קשה אחד אוסף את כל הרצועות החל משנת 1949, כאשר כרך שני יגיע בהמשך השנה. למרות שאני אוהב את סיפור הסיפורים של טאפטס, שהוא כמה מהטובים, יצירות האמנות שלו פשוט גורמות לעולם של סוף שנות ה- 1800 להתעורר, בין אם זה ברחובות סן פרנסיסקו או במדבר וויומינג. אתה מרגיש כאילו אתה באמת שם. מרשל רוגגלס נתקל בכל סוגי הצרות, ובכל זאת הוא תמיד, ובכן, הרבה מהזמן, ידיות לשרוד. חלק מהסיבה שאני אוהב את האוסף הזה הוא שדפי יום ראשון מודפסים מחדש בצבע מלא כמו שהם מרהיבים המראים את העומקים האמיתיים של הכישרון של טופטס. בדק מצוין עבור מעריצי החוויה או המערבונים. בנוסף, גם העיתונות הקומיקס המסורתית פרסמה את ה- Total Lance, שעשה טופטס לאחר שקייסי רוגלס בכריכה קשה בצבע מלא. לאנס חושבים להיות שיא רצועות העיתונים, כמו גם זה האוסף הכולל הראשון של זה בכל מקום, כמו גם זה שווה את הכסף. זו יצירת אמנות.

הפאנטום

העיתונות של הרמס מדפיסה מחדש את רצועת העיתונים של פנטום כבר מספר שנים, כמו גם כרגע כמו כרך שש עשרה מדפיסים מחדש את הרצועות בין השנים 1958-1959. עכשיו זה מרמז שהם הדפיסו מחדש את כל הרצועות כמו גם סיפורים מאז שהפנטום הופיע לראשונה בעיתונים בשנת 1936 כמו 1959. הם עושים שתי סדרות נפרדות, אחת עם היומנים שהם גם כמו כרך 16 גם כן מכיוון שיש גם סדרה שנייה שמדפיסה מחדש את ימי ראשון כמו גם את הסדרה הזו היא כמו כרך חמישי. לאורך כרכים אלה אתה מקבל אמנות מאת ריי מור, האמן המקורי ברצועה, כמו גם ממשיך דרכו ווילסון מקוי. אני מגלה שהפנטום הוא רצועת שולל בכך שזו הנחת יסוד קלה שהסופרת שלו כמו גם היוצר, לי פאלק, הצליחה לשמור על מקורית כמו גם לבדר במשך במשך 50 השנים בהן חיבר את הרצועה. הסיפור הראשון מאוד מוגדר בשנות ה- 1600, שכן בחור ננטש על ידי שודדי ים בקו החוף של אפריקה, כמו גם הוא נשבע לנקום בכל הפיראטים כמו גם לרוע מכל סוג של סוג. במשך 14 דורות מועבר המעטפת של הפנטום לבן הבא, ומייצר אגדת רוח הרפאים שהולכת ככל שההמונים מאמינים שהוא אותו בחור בדיוק משנות ה- 1600. לאורך השיטה יש הרפתקאות המקיפות את העולם כמו גם מגע של רומנטיקה. בנוסף עם היסטוריה של 400 שנה, פאלק הצליח לספר סיפורים שנקבעו בכל מיני פעמים כמו גם במקום. בעוד שהרצועה נהדרת, סגנון הרמס כמו גם ההפקה הם החלשים מכל הספרים עליהם אני מדבר כאן. הייתי מציע להם מכיוון שהם לא מוצעים ברצף בשום מקום אחר, אולם אין לזה את ההפקה העשירה שעושה קומיקס מסורתית.

אישדרייק הקוסם

לטיטאן ספרים יש שתי סדרות של הדפסים מחדש של רצועות העיתונים שלדעתי שווים את זמנכם כמו גם כסף. הראשון הוא סדרה של כריכה קשה שהדפיסו מחדש את היצירה המסורתית האחרת של לי פאלק, Mandrake the Maign. כן, פאלק הפיק שתי רצועות העיתונים ההיסטוריות ביותר כמו גם הוא חיבר את שניהם במשך למעלה מחמישים שנה, הישג שאף מפתח קומיקס לא יכול לטעון. מנדרייק נוסע בעולם המסייע לאנשים. בעוד שהפנטום הוא לרוב מבוסס אמת, מנדראק רחוק ממנו, כמו גם מלבד דיון בהיפנוטיזם, חלק גדול מ”כוחותיו “לעולם אינם מוסברים. מנדרייק כמו גם עוזרו לות’ר מסתובבים במקום, מממדים מתחלפים, למאבק בהמות מיסטיות, לפשע רחוב. (הייתי מתערב בכסף שסטן לי בדק את מנדרייק בשלב מסוים מכיוון שנראה כי הרבה סיפורים ד”ר חריגים מושפעים מסיפורי מנדרייק). ממש כאן הם עשו שלוש סדרות. הסדרה הראשונה היא כל הרצועות היומיומיות המוקדמות של פאלק כמו גם האמן פיל דייוויס (שעבודתו מדהימה.) הם גם עשו כרך של ימי ראשון בו הם הדפיסו מחדש את המנדראק המתוקן (מה שעשה פלק בשנות השישים כדי להפוך אותו פחות מחניק מגרסת שנות השלושים) עם האמן פרד פרדריקס. ישנו כרך שלישי שמדפיס מחדש את היומנים של אתחול מחדש של שנות השישים. באופן אישי, אני אוהב את סיפורי פיל דייוויס של שנות השלושים הרבה יותר טוב כמו שאני פשוט אוהב את האמנות של דייוויס. למרבה הצער, המיקום היחיד בו תוכלו לבדוק את הסיפורים המסורתיים הזה עכשיו הוא ב- Comics Revue שכן טיטאן בחר להתמקד בגרסה המתוקנת המתקדמת במקום בחומר המסורתי. לא משנה באיזו שעה, מנדראק היא שאלה לבדיקה כשאתה נוחת הולך למקומות שלעולם לא היית מדמיין. בנוסף, כמו עם הפנטום, פאלק הוא מספר סיפורי אמן, שהקצה שלו כמו גם הדמיון כמעט ללא תחרות.

פלאש גורדון

לטיטאן יש גם סדרה של כיסויי קשיח הדפסת מחדש את פלאש גורדון. הם מתחילים בהתחלה הקיצונית ביצירתו פורצת הדרך של אלכס ריימונד, כמו גם אז הם ממשיכים עם שנות החמישים עם עבודות מדהימות של דן בארי. לראשונה מצאתי את דן בארי עם עבודות הקומיקס שלו בשנות השמונים כמו שאיני יכול לציין שהתרשמתי. עם זאת, כשראה מה עשה בשנות החמישים ברצועות העיתון של פלאש גורדון, פוצצתי משם. בתור פלוס, רצועות בארי נכתבו על ידי מחבר המדע הבדיוני המפורסם, הארי הריסון. עד כה ישנם שבעה כרכים, המכסים את 25 השנים הראשונות של הרצועה, כולל תקופת אלכס ריימונד, ממשיכי דרכו, דון מור כמו גם אוסטין בריגס, כמו גם אז האריסון כמו גם חומר בארי. יש גם קולקציות יומיומיות כמו גם יום ראשון ממש כאן עם ימי ראשון בצבע מלא. ההפקה על הספרים האלה נחמדה, כמו גם הרבה יותר טובה מההרמס, ככל שהעבודה מסורתית של קומיקס.

בוז סוייר

לבסוף יש לנו את Buz Sawyer ש- Fantagraphics ביצעו ארבעה כרכים בכריכה קשה כמו גם מיטב האוסף. כל אחד מהכרכים הללו הוא מעל 300 עמודים של פעולה כמו גם הרפתקאות. בעיניי, רועי קריין אולי היה המספר הגדול ביותר של רצועות החוויה המסורתיות. סגנון האמנות שלו גובל בסרט המצויר (בהשוואה לוורן טופטס או לפיל דייוויס או לאלכס ריימונד) אולם הוא אידיאלי לרצועה זו. בוז הוא טייס מתחרים במלחמת העולם השנייה הנאבק באוקיאנוס השקט כאשר הרצועה מתחילה. במהלך השנים, בוז היה מטייל בעולם, יוצא מהצבא, חוזר לצבא, נלחם במלחמות, מרגלים, גנגסטרים, אשה נסערת, כמו גם הרבה יותר. סיפור הסיפורים של Crane הוא כמו הזרמת מים מכיוון שהם פשוט זורמים מהפאנל לפאנל, מדף לדף, כמו גם לעולם לא מזדקנים. זה כל כך יפה, שוב בשיטה שונה מהפלאש גורדון של ריימונד או של קייסי רוגגלס של טופטס. ארבעת הכרכים הללו מפנטגרפיות מכסים הרבה אדמה של רצועת בוז סוייר, עם זאת יש כל כך הרבה יותר. בדפי הקומיקס מסודרים הם כמו בשנות השישים עם בוז בווייט נאם כמו גם המון תככים מלחמה צוננים. מנוף הובן בגלל סיפור סיפוריו, התיאורים המדויקים שלו של מטוסי כוחות מזוינים, כמו גם לצייר נשים מקסימות, שבוז תמיד נפגש. הנשים של קריין נמשכות להפליא, אולם בשיטה השונה כל כך מהנשים של ריימונד (ראו אוספי RIP Kirby של אלכס ריימונד עבור כמה נשים מדהימות) למרות ששני האמנים מובנים בגלל הצגתם של נשים. בוז סוייר הוא אחד הרצועות המועדפות עלי לקרוא, מכיוון שהוא כל כך חלק. שווה את הזמן שלך. (בנוסף אוספים אלה נערכים על ידי המו”ל של קומיקס Revue, ריק נורווד).

Alley Oop

אני מקווה שהבלוג הזה השפיע עליך לצאת כמו גם לנסות את אחד הספרים האלה או אולי קומיקס Revue עצמו. לא תגלו סיפורי סיפורים טובים בהרבה מאשר בבוז סוייר או אמנות הרבה יותר מקסימה מאשר וורן טופטס. היסטוריה של רצועות קומיקס כל כך עשירה כמו גם מלאה בחומר, עד שמעט אנשים זוכרים או אפילו מודעים אליו, כמו גם כל כך הרבה ממנו מרהיבים. אם אתה באמת רוצה אFreat, Dark Equine פרסם שני כרכים של V.T. ימי ראשון של סמטת המלין בימי ראשון בכיסויים גדולים בצבעים מלאים של מספר שנים לפני שהיו פשוט מדהימים. הם שווים את הכסף רק כדי לראות את הצביעה. Alley Oop הייתה רצועה שהיא טיול שנבדק עם הרפתקאות גבוהות, פוליטיקה, מסע בזמן, כמו גם אמנות מקסימה. במשך שנים רבות ביטלתי את זה כאיש מערות מטופש עד שהתחלתי לקרוא בדפי הקומיקס Revue, כמו גם הבנתי איזו יצירת מופת זו באמת כמו גם מדוע המעריצים שלה כל כך מסורים לזה. מבין כל הספרים האלה אני לא מאמין שאוכל לבחור אחד כזה כמועדף עליי ככולם כל כך שונים מאחד עוד ועם זאת כולם יצירות אמנות. כל סוג של אלה יאיר את היום שלך לאחר קריאתם. זה מתנהל מבלי לציין כי כל הספרים הללו מומלצים מאוד.

אז זהו הזמן הזה. אני מברך על כל סוג של כל התגובות, כמו גם ניתן להגיע אליו בכתובת mfbway@aol.com או בפייסבוק בוויין מרקלי. האם בדקת רצועות עיתונים? האם מישהו עדיין בדק אותם בעיתון? הייתי רוצה לשמוע ממך, גם אם זה גארפילד שאתה אוהב. כל המחשבות כמו גם המילים ממש כאן הן שלי, כמו גם אינן מראות את המחשבות או המילים של ווסטפילד קומיקס או עובדיהן. כמו תמיד…

תודה.