פוסט זה מוגש תחת:

דגשי דף הבית, מדגישים,
ראיונות וטורים

רוג’ר אש

מאת רוג’ר אש

התחלתי את הטור הזה זמן קצר לאחר שחזרתי מהקומיקס-קון של בולטימור, אך תשישות ומועד אחרון לעולמות ווסטפילד ואתר האינטרנט המעודכן עביר אותי. הפעם בוודאות!

לאלו מכם שלא יודעים, אני בצוות ב- BCC (זו הייתה השנה השישית שלי) והתפקיד שלי הוא תכנות אז אני מבלה רבים מזמני באזור הפאנל. התרחבנו לשלושה ימים השנה מהשניים שתמיד עשינו בעבר, מה שרמז הרבה יותר פאנלים והרבה יותר כיף. כן, זו גם הייתה הרבה יותר עבודה, אבל זה בוחר את השטח.

פונים למרכז הכנסים.

הגעתי לבולטימור ביום חמישי רק ארבע שעות מאוחר מהצפוי (מזג אוויר סוער מטופש) ופניתי למרכז הכנסים כדי לוודא כי חדרי הפאנל יוקמו נכון ואומרים שלום לכל אנשי הכנס. בשלב זה זה מרגיש כמעט כמו איחוד משפחתי. משפחה שאתה אוהב ולא יכולה לחכות לראות. רבים מהאנשים האלה אני רואה רק פעם בשנה וסוף השבוע שלנו יחד הוא גולת הכותרת של השנה עבורי. זה היה חיוני גם לבצע צ’ק -אין, כאשר הוועידה עברה לחלק אחר של מרכז הכנסים של בולטימור השנה ורציתי למצוא בדיוק היכן היו חדרי הפאנל ואיך הונחה רצפת הכנס. זה חיוני במיוחד מכיוון שהצוות שלי ואני בדרך כלל הולכים ליוצרים לחדרי הפאנלים ולדעת את הדרך הטובה ביותר להביא אותם לחדרים היא הכרחית.

היה לי גם העונג לפגוש את ברוס קנוול, עורך חבר בספריית הקומיקס האמריקני. אם אתה קורא קבוע בבלוג ווסטפילד, סביר להניח שקראת ראיונות שונים שסיימתי עם ברוס לאורך השנים. אנו מחליפים מדי פעם מיילים מדברים על קומיקס, רצועות קומיקס ובייסבול. לפגוש אותו, למרבה הפלא כשהוא פנה למשחק אוריולס/אדומים, היה כמו לראות חבר ותיק. היה טוב להיפגש סוף סוף והיו לנו כמה הזדמנויות אחרות לדבר בסוף השבוע.

יום חמישי היה לילה מוקדם למדי מכיוון שהייתי מותש מהטיסות והעיכובים וידעתי שאני רוצה להיות ער ככל האפשר ביום שישי לתחילת המופע. למרות שאני לא מתכוון להזכיר כל פאנל השנה (היו הרבה!), אני חושב שאזכיר מספיק כדי לתת לך טעם של סוף השבוע.

אותי עם הארי ופאל (אני לא זוכר את שמה). הארי הוביל פאנל קוספליי בשבת.

למרות שהדלתות לא נפתחו עד לפנות בוקר ביום שישי (הצהריים לבעלי כרטיסי VIP, 13:00 לכל אחד אחר), עדיין היו הרבה מה לעשות ביום שישי בבוקר. ראשית היה מפגש עם צוות טים, קווין ומרטי לתכנן את היום. הבא היה לוודא שהחדרים הוקמו, פתוחים ומוכנים לצאת לדרך.

השנה הוספנו לראשונה לוחות קוספליי והם זכו להצלחה משמעותית. הקוספלייר המקומי האן פן הוביל מספר מהם והיה הכרחי בחינוך לי על קוספליי. למרות שאני שמח לראות את התלבושות לאורך כל סוף השבוע, קוספליי הוא משהו שאני יודע עליו כמעט שום דבר. שמישהו יעזור לי כמו שהיא עשתה היה מוערך מאוד.

הפאנל “סקסי או מינית” עם (משמאל לימין) סימון, גיבונס, בנט, לויץ, יוז, בלאנש וזאהלר.

היו הרבה פאנלים אחרים כולל זרקורי מפתחים על דן הורה, וולטר ולואיז סימונסון וגרג קפולו. אחד הפאנלים הפופולאריים בהרבה של היום היה הפאנל האקטואלי “סקסי או מיניות”. בהנחיית פול לויץ, חברי הפאנל כללו את גייל סימון, דייב גיבונס, מרגריט בנט, אדם יוז, תום זהר וכריסטי בלאנש (שהובילו פאנל קשור, “ספרי קומיקס וקומיקס”, ביום שבת). זה היה שיחה רחבה עם המון דיונים מעניינים.

היום הסתיים בקבלת הפנים של אולסטאר, שהוא אירוע חלומי עבור מעריצי הקומיקס כשאתה מתערבב באווירה חיונית נמוכה עם מספר יוצרי קומיקס. למרות שעבדתי, זו הייתה הפעם היחידה שהצלחתי לדבר הרבה עם דייב גיבונס, שרציתי לפגוש במשך שנים.

יום שבת תמיד היה היום העמוס ביותר בכנס והשנה לא היה שונה. זה היה יום עמוס במיוחד עבורי מכיוון שהיו לנו ארבעה רצועות של פאנלים שרצים כל היום, עם כמה שעות של חמש לוחות למידה טובה. היו לוחות זרקור על דייב גיבונס, פול פופ, גייל סימון, פרד המבק, גארת ‘אניס, ואורח התקשורת ג’ואל הודג’סון (תיאטרון מדעי המיסטרי 3000). פרנק צ’ו עשה פאנל רישום בו, מרעיונות מהקהל, הוא צייר נוכל לשטוף טריצ’רטופס (כן, קראת נכון). אם רצית חדשות מפרסמים, יום שבת היה היום עבורך שכן היו פאנלים ממארוול, די.סי., וליאנט, בום! אולפנים, דינמיט, ארצ’י וחזון. היו גם פאנלים בעריכה ו Miracleman. הוכרזו גם שני פרויקטים חדשים של פרנק צ’ו; סקייבורן מבום! אולפנים ועולם פיין (עם הסופר טום סניגוסקי) מפרסומי פלסק.

אותי עם קארן ג’ונסון בטקס פרסי הארווי.

הפאנל ש- REAלילי הגיעה אלי כאוהד, עם זאת, היה “בוטנים ומעבר: הצד השני של צ’ארלס מ. שולץ.” זה הוצג על ידי קארן ג’ונסון, מנהלת מוזיאון צ’ארלס מ. שולץ ומרכז המחקר. המצגת שלה הוצגה תמונות של שולץ לאורך כל חייו כמו גם הרבה אמנות, חלק גדול ממנו לא פורסם. זה היה מרתק לראות איך הוא עבד רצועות בוטנים כמו גם אמנות לא בוטנים שצייר במהלך השנים. הפינוק האמיתי של המצגת הגיע בסוף. ז’אן שולץ, אלמנתו של צ’ארלס, נתן הסכמה להראות לראשונה בציבור, הציור הסופי שלו. זה של סנופי ונעשה לאחר שיצא מהניתוח זמן לא רב לפני שהוא נפטר. זה היה מרגש להפליא ולא אכפת לי להודות שיש לי גוש בגרוני כשראיתי אותו. זה משהו שלעולם לא אשכח. הפאנל נסגר אז עם אנשים מבום! אולפנים מדברים על מורשתו של שולץ בספר הקומיקס של בוטנים.

Baltimore Comic-Con 2014 ספר שנת 2014

הייתה גם מכירה פומבית של יצירות משנת 2014 בהן הוצגה גרנדל של מאט וגנר. היו המון אמנות פנטסטית שמציעות מצעות של אמנים כולל דייוויד פינץ ‘, אלן דייוויס, קרייג רוסו ווגנר עצמו. אפילו טוב יותר, חלק מההכנסות עברו לסת ‘קושנר ולמאבקו בלוקמיה.

יום שבת נסגר עם פרסי הארווי, אשר התארחו השנה על ידי הסופר/המפיק מייקל אוסלן. הוא היה מארח נהדר וגייל סימון נתן כתובת מרכזית יוצאת מן הכלל. זה היה ערב פנטסטי ותוכלו לראות את כל הזוכים כאן.

האירוע הגדול ביום ראשון הוא תחרות התלבושות, שהיא גדולה מספיק שיש לה צוות משלה ומסיבה זו משהו שאין לי הרבה מעורבות בו, אם כי אני מתענגת לראות את כל התלבושות היצירתיות. היו עדיין שפע של פאנלים ביום ראשון כולל זרקור על אורח התקשורת פיטר מייהו (צ’ובאקה), שיחה בין מארק ווייד לפול לויץ, והקולניסט והמורה עטור הפרסים ז’וזה וילרוביה דיברו עם אדם יוז ואליסון סוהן על ההשפעות האמנותיות שלהם.

לוח וולברין עם (משמאל לימין) טרימפה, Brevoort, Rubinstein, Soule, Tieri ו- Cho.

התחלתי לשבת גם על פאנלים זוגיים. ראשית היה הפאנל “בעלי חיים מצחיקים” שהציג את סטיב ליאלהא (הווארד ברווז, אגדות), דייוויד פטרסן (שומר העכבר), אנדי רונטון (Owly), סטיב קונלי (בלופ), מארק בקינגהאם (אגדות), והמנחה ג’מאר ניקולס. זה היה שילוב מהנה של יוצרים והיה מעניין לשמוע איך הם התקרבו לדמויות לא אנושיות. כאשר לוגן מת החודש, “חגיגת וולברין” הביט בדמות הפופולרית הזו. טום ברווורט של מארוול ממתן את הפאנל בהשתתפות עשב טרימפה, ג’ו רובינשטיין, צ’ארלס סול, פרנק טיירי ופרנק צ’ו. הרגע האהוב עלי בפאנל הגיע כשמישהו בקהל שאל את מי הם חושבים שהאהבה האמיתית של וולברין הייתה. מבלי לפספס פעימה, שניים או שלושה מהם ענו באחדות, “סייקלופ.”

סטיב והווארד

רק בגלל שהייתי עסוק בכל סוף השבוע, זה לא רומז שלא הצלחתי לסחוט קצת זמן כיף בקומת הכנס. אמנם לא הספקתי לחפש את קומיקס העתיקה של דל חנה-ברברה כרגיל, אך הוספתי לאוסף אמנות מאי. כחובב משמעותי של הריצה הקלאסית של סטיב גרבר על האוורד הברווז, מטרה גדולה הייתה להשיג קטע הווארד של סטיב ליאלהא, שהיה האינקר המקורי בהווארד. מעולם לא פגשתי את סטיב בעבר וזה היה תענוג לפגוש אותו סוף סוף והוא עשה לי ציור של הווארד באמת פנטסטי. הייתי חניך מרוצה מאוד.

הקומיקס-קון של בולטימור היה כיף נהדר ואני תמיד שמח ללכת. לראות את מארק, שלי, בראד, אנדי, טים, קווין, מרטי, דייוויד, מנדי, טרייסי, כריס, רנדי, טוד, דייוויד, מאט, דסטין, לין, אלכס, פול, תום, מארק, בוב, וכך רבים אחרים גורמים בסוף השבוע חוויה נהדרת. בטח, זה מתיש, אבל שווה את זה לגמרי. מקווה לראות אותך שם בשנה הבאה בתאריכים 25-27 בספטמבר!